בישיבת צוות של מכון מוביוס דיברנו על ההבדלים בין פסיכותרפיה ופסיכואנליזה. השיחה התגלגלה עד שמצאנו משהו שקרה בטיפול שממחיש את ההבדל. כמובן שהסיפור שונה כך שלא יהיה ניתן לזהותו. יניב (לא רק השם בדוי) סיפר על חלום שהיה לו. בחלומו הוא מגיע לטיפול ולהפתעתו מגלה כי הדלת נעולה. הוא מצלצל בפעמון שוב ושוב, אך ללא הועיל. הוא מציץ מהחלון ורואה שמישהו אחר נמצא כרגע בפגישה. זהו חבר ילדות שהקשר עמו ניתק לפני שנים רבות.
יניב מציע פרשנויות לחלום. הוא אומר שהחלום מבטא תחושה שמישהו תופס את מקומו, וממשיך לברר האם זוהי תחושה שהוא מכיר מתחרות עם אחיו על האהבה של ההורים. בהדרגה הוא מקשר את התחושה לאירוע שקרה בעבודה לא מזמן: הבוס בחר לתת בונוס לקולגה שלו ולא לא, ובכך ביטא למעשה את העדפתו, מה שפגע ביניב שחשב שהוא העובד המועדף על הבוס. יניב המשיך להפליג בתיאורים המקבילים בין הרצון להיות המועדף על ההורה והבוס לבין הרצון להיות מועדף על האנליטיקאית.
הפרשנויות הללו, אף שהיו יפות ומנומקות היטב, לא שכנעו את האנליטיקאית. הפירושים הללו הסתמכו על ההנחה שחלום הוא תיאור של מציאות, למשל: "אני מרגיש מקופח בעבודה או במשפחה". ואולם, מנקודת מבט פסיכואנליטית, חלום אינו מתאר מציאות וגם לא ביטוי של משאלה, אלא הגשמת משאלה. המשאלה במצבה המוגשם. הוא אינו מחשבה, אלא פעולה דחפית, וככזה, ממלא את תפקידו לשמר את השינה. הבנה זו הנה משמעותית בפירוש החלום, שכן יש לחפש את הפתרון/המשאלה בתוך החלום ולא מחוצה לו, גם כשמדובר בסיוט. כך למשל, חלום שבו בית הספר עולה באש והחולם מתאבל בו על חבריו שלא הספיקו לברוח, יכול להיות למעשה הגשמה של משאלה שהמבחן מחר יתבטל. הכאב על אובדן החברים נועד להסתיר מהחולם את הסיפוק שבהגשמת המשאלה. זוהי הצנזורה המפורסמת.
מה, אם כן, היתה המשאלה הלא מודעת שהוגשמה בחלום של יניב? האם רצה פטור מהטיפול? אך מה היה תפקידו של חבר הילדות בחלום? הפגישה הסתיימה ללא תשובה מניחה את הדעת לשאלה זו. האנליטיקאית פתחה את היומן ושאלה, "מתי?", בתגובה שאל יניב: הכי טוב בחמישי בשלוש אם אין מישהו אחר בשעה הזו".
"בחלום היה מישהו אחר", ענתה האנליטיקאית "נכון!" אמר יניב. "כשקבענו בפעם הקודמת ביקשתי לבוא בחמישי בשלוש ואמרת שאי אפשר. אח"כ הודעת לי שזה כן מתאפשר. הנחתי שהזזת את מי שהיה במשבצת הזאת בגללי, כלומר, שתפסתי לו את המקום". חבר הילדות שמופיע בחלום, המשיך יניב להסביר, הוא מישהו שאני מרגיש כלפיו אשמה מאוד גדולה. כשהיינו ילדים הוא הכניס אותי לחבורה שלו כשהייתי ילד חדש במושב ולבסוף תפסתי את מקומו כמנהיג החבורה. "אז עכשיו אתם תיקו."