שתיים

"אני אוהב את אשתי," הוא אומר. "באמת אוהב אותה." אני מקשיב. "אבל לפעמים אני חולם על הראשונה, כאילו היא חיה. קמים יחד בבוקר, שותים קפה. אני אפילו מריח את הקפה שהיא הייתה מכינה…. ואז אני מתעורר…ולרגע לא מבין מי שוכבת לידי. לוקח לי כמה שניות להבין." הוא שוקע לרגע, ואז ממשיך. "וזה לא רק החלום. לפעמים אני מרגיש שאני עדיין מדבר איתה. כאילו היא עוד פה. במיוחד כשאני לבד באוטו, ברמזורים." אני מקשיב. "זה מרגיש כמו בגידה. כאילו אני בוגד בשתיהן בו זמנית כל פעם עם השניה… אני לא מספר לאשתי. לא רוצה לפתוח את זה. מה היא תחשוב? שאני משווה? שאני לא באמת איתה?... אני לא באמת רוצה לבחור," הוא אומר לבסוף. "כל אחת היא משהו אחר. אחת הייתה הבית, והשנייה היא החיים של עכשיו.""ואתה?" אני שואל."אני רק יושב שם, באמצע, ומקווה שאף אחת לא שואלת , 'את מי אתה אוהב יותר. וואללה, האמת היא, אהבתי ואני אוהב את שתיהן."