שומר האור

"זה אולי אחד החלומות הכי ברורים שהיו לי," הוא אומר בהתלהבות.

"אני רואה את עצמי באיזו עיירה באנדלוסיה. אני עומד ליד גבר זקן, לבוש שחורים, ומחזיק סל קטן עם גחליליות. הוא אומר לי: 'אנחנו אלה ששומרים על האור של הלילה'. ואני שואל אותו איך הוא יודע שאני שייך לזה, והוא אומר – 'זה בדם שלך. סבא של סבא שלך היה שומר הלילה האחרון של קסטייה'."

"ואז?"

"אני פשוט מהנהן. כאילו ידעתי את זה כל הזמן. ואני ממשיך אחריו בשביל צר, והיד שלי זוהרת קלות מהאור של הגחליליות."

"חלום מדהים!" אני אומרת.

"ברור לי שזה לא אמיתי. לא היה לי סבא כזה. לא הייתי באנדלוסיה. אבל כשהתעוררתי... הרגשתי כאילו מישהו סיפר לי מי אני."

"מי אתה?"

"אחד מאלה שמחפשים את האור במקום החשוך, או שומרים על האור. משהו בתפקיד שאני לוקח על עצמי לעשות טוב מסביבי כמה שאפשר"

" כמו אבות אבותך?!" אני שואלת.

"חוכמה עתיקה שידועה לי איכשהו."

"אתה מאנשי האור."