רבות ומגוונות הסיבות לדחיינות. ייתכן שזו דרך לא מודעת לשכנע את עצמנו שאם נדחה את זה לעוד חודשיים זה מבטיח לנו שנהיה בחיים בעוד חודשיים. ייתכן שכפרפקציוניסטים בכל מקרה נעבוד עד הרגע האחרון אז לפחות לא מהרגע הראשון. ייתכן שלא פירקנו את הפרוייקט לחלקים קטנים מספיק כדי שנוכל להתמודד איתם והגודל משתק אותנו, ייתכן שאנחנו באמת לא רוצים לעשות את זה אך גם ייתכן שפשוט קשה להתניע. אחד הצורות להתגבר על דחיינות היא להפריד את ההתנעה מהנסיעה. פשוט תתניעו גם אם אחר כך לא תמשיכו. תכינו קפה, פיתחו מסמך, תכתבו פיסקה אחת והנה כבר התחלתם. קחו הפסקה ואחר כך תראו שיותר קל לחזור למשהו שכבר התחלתם.
