מאחורי הארון

"זה היה חלום מוזר," הוא אומר "הייתי בבית של סבתא שלי. אבל זה לא באמת היה הבית שלה. כאילו... היה שם חדר סודי מאחורי הארון, שמעולם לא ידעתי עליו."

אני מחכה שימשיך.

"נכנסתי לשם. החדר היה חשוך. עמוק. בהתחלה לא ראיתי כלום. ואז פתאום נדלק אור, ומולי... עמד מישהו. מין דמות עם הפנים שלי. רק... אחרת. כאילו... פרועה יותר. הוא חייך אליי. ואז התחיל... לגעת בדברים. להפוך מגירות. לזרוק ספרים על הרצפה." הוא משתתק.

"ואתה?"

"עמדתי שם. שותק. לא זזתי. רק הסתכלתי עליו עושה את כל זה. ואז התעוררתי. הרגשתי לא נעים... כאילו ראיתי משהו שלא הייתי אמור לראות. זה הרגיש לא בסדר."

"דמות עם הפנים שלך רק יותר פרוע. אתה מכיר אותו?"

"מה זאת אומרת?"

אני שותקת

"זה מפחיד. לחשוב שיש בי חלק שרוצה לפרק. להרוס."

"מפחיד…?"

"מפחיד שהחלק הזה יצא."

"מפחיד לא אומר שזה מסוכן. התסריטאי של הלא מודע שלך חושב ששווה לפגוש את עצמך ככה."