האומץ לטעות

 "הוא מחק אותי מול כולם."

"בישיבה ההיא זרקתי רעיון. לא הכי סגור, אבל הרגשתי שהוא שווה. והוא פשוט אמר: 'אם את לא מביאה ערך ברור , מה הטעם?'

לא עניתי. אבל בפנים , משהו נסגר.

"משהו אבד לי שם. לא רק הביטחון לדבר, אלא התחושה שמותר לי לטעות. שמותר לחשוב בקול, גם אם זה לא מדויק. שיש מקום לחיפוש, לא רק לתשובות."

"מאז… אני רק מנסה לא לטעות. להישמע חכמה. לצאת בסדר. וזה גוזל אוויר. זה לא אני."

היא שתקה עוד רגע, והמשיכה: "אבל אולי זה לא נעלם. אולי זה רק חיכה. כי השבוע פתאום אמרתי משהו שלא תכננתי. וזה לא היה מבריק. אבל זה היה שלי. הרגשתי שאני חוזרת לקחת סיכון."